מאת עו"ד צבי יוגב (צביקה יוגב)
ארגונים, עורכי דין, אנשי שיווק ומנהלים משתמשים היום בבינה מלאכותית (כמו ChatGPT, Claude ו־Gemini) כדי לנסח הצעות מחיר, מכתבים, כתבי טענות ומסרים שיווקיים. הטקסטים מסודרים וברורים, אבל לרוב הם פונים כמעט רק להיגיון של הקורא, ומפספסים את קיצורי הדרך המחשבתיים שמניעים אנשים להסכים.
בקורסים שאני מעביר בקריה האקדמית אונו מזה 23 שנים, ובעקבות עבודת הדוקטורט שלי על צירוף דרכי שכנוע מדעיות, אני מציג איך להנחות את הבינה המלאכותית להשתמש בקיצורי דרך שנבדקו במחקר.
1. למה טקסט של בינה מלאכותית משכנע פחות ממה שנדמה
מודלי שפה לומדים מכמויות עצומות של טקסט, ובלי הנחיה מדויקת הם נוטים לנוסח כללי ובטוח. כשמבקשים "כתוב לי מייל משכנע ללקוח שמתלבט", מתקבלת לרוב רשימת יתרונות ("שירות מקצועי, ניסיון רב ומחיר הוגן").
אבל רשימת שבחים עצמיים היא לא הדרך היחידה לבנות אמון. מטא־אנליזה של דניאל או'קיף (1999) מצאה שמסר שמעלה את הטענה הנגדית ומפריך אותה משכנע יותר ממסר חד צדדי, אבל רק בנושאים שאינם פרסום מסחרי. בפרסומות לא נמצא הבדל מובהק בכוח השכנוע. מסר שרק מזכיר את הצד השני בלי להפריך אותו לא הועיל. בעבודת הדוקטורט עסקתי בשאלה איך משלבים קיצורי דרך כדי להפחית התנגדות. טקסט שנראה כמו תבנית שיווקית גנרית מעורר אצל הקורא חשדנות.
2. שלוש הנחיות שמשפרות טקסט של בינה מלאכותית
הנחיה ראשונה: חולשה קטנה וכנה, במקום הנכון
דנית עין־גר, באבא שיב וזקרי טורמלה (2012) גילו את מה שכינו "אפקט הפגם": כשאנשים לא מעמיקים בקריאה, פגם קטן שמופיע אחרי רשימת יתרונות דווקא משפר את ההערכה. בניסוי עם נעלי הליכה, אצל מי שקרא בחטף, כוונת הקנייה עלתה מ־3.29 ל־4.26 כשאחד היתרונות הוחלף בחיסרון קטן. בניסוי שטח, סטודנטים שעמדו להיכנס לבחינה קנו יותר חטיפי שוקולד כשנאמר להם שהחטיף קצת שבור.
שלושה תנאים: הפגם צריך להיות קטן באמת, הוא צריך לבוא אחרי היתרונות ולא לפניהם, והאפקט מופיע רק כשהקורא לא מעמיק. כשהקורא כן מעמיק, המסר החיובי בלבד ניצח. לכן במודעה או בהודעה קצרה אפשר להנחות את הבינה המלאכותית להוסיף בסוף חיסרון קטן ואמיתי. במסמך מפורט, כמו הצעת מחיר שהלקוח קורא בעיון, עדיף להנחות אותה להעלות את ההתנגדות הצפויה ולענות עליה. למשל: "אנחנו לא החברה הזולה בשוק, וזו הסיבה שלקוחות נשארים איתנו שנים".
הנחיה שנייה: להראות גם את מחיר ההמתנה, בלי להגזים
בדרך כלל הבינה המלאכותית כותבת משפטים חיוביים ("תוכל לחסוך זמן וכסף"). כהנמן וטברסקי הראו שהפסד מורגש בערך פי שניים מרווח באותו גודל. אבל מטא־אנליזה של או'קיף וינסן (2006), על 165 מחקרים, לא מצאה שמסר שמנוסח כהפסד משכנע יותר באופן כללי ממסר שמנוסח כרווח. לכן אין טעם להפוך את כל המסר לשפת פחד. מה שכן כדאי: לבקש מהבינה המלאכותית להציג, לצד התועלת, את המחיר העובדתי של השארת הבעיה בלי פתרון. מחיר אמיתי, לא איום.
הנחיה שלישית: לשמור על חופש הבחירה
טקסטים של בינה מלאכותית מסתיימים לרוב ב"אשמח לשמוע מה דעתך". ניקולא גגן ואלכסנדר פסקואל (2000) ביקשו מעוברים ושבים בקניון כסף לאוטובוס. כשהוסיפו "אבל אתם חופשיים לקבל או לסרב", ההיענות עלתה מ־10% ל־47.5%. מטא־אנליזה של כריסטופר קרפנטר (2013), על 42 מחקרים ויותר מ־22,000 משתתפים, מצאה שהמשפט הזה בערך מכפיל את הסיכוי להיענות, אבל ההשפעה חזקה יותר פנים אל פנים וחלשה יותר כשההחלטה נדחית למועד מאוחר, כמו במייל.
וצריך לומר גם את זה: מטא־אנליזה משנת 2023 של אלכסנדר פיון ועמיתיו מצאה שבשבעת המחקרים עם סיכון נמוך להטיה לא נמצאה השפעה מובהקת, והטילה ספק באמינות האפקט. לכן זה כלי עדין, לא מנוף.
בסיום המסר, טכניקה מקובלת במכירות היא להציע שתי חלופות קונקרטיות. למשל: "ההחלטה כמובן שלך. נוח לך שנתחיל ביום שלישי או ביום חמישי בבוקר?" זו עצה מהשטח ולא ממצא מחקרי מבוסס. בעבודת הדוקטורט בחנתי את השילוב בין הדגשת חופש הבחירה לבין צמצום האפשרויות, וחשוב שהחופש לסרב יהיה אמיתי.
3. סיכום
הטכנולוגיה משתנה, אבל המוח האנושי ממשיך לפעול לפי אותם קיצורי דרך. שילוב של כתיבה בעזרת בינה מלאכותית עם עקרונות שכנוע שנבדקו במחקר, תוך הקפדה על אמת ועל הסייגים של כל מחקר, עוזר לנסח מסרים מדויקים יותר.
על הכותב
עו"ד צבי יוגב (צביקה יוגב) הוא מרצה לתורת השכנוע, משא ומתן ודרכי השפעה בקריה האקדמית אונו מזה 23 שנים. עורך דין ומגשר מוסמך. מוסמך תואר שני במשפטים (LL.M) בהצטיינות. בעל תואר דוקטור / ד"ר (2019) במקסום דרכי השפעה. מדריך מוסמך לטיפול בהתמכרויות. חבר בארגון הגאונים הבינלאומי 999 Triple Nine Society. מחבר הספר: 'לגנוב את ההצגה' (2009) והספר: '19 קיצורי דרך מדעיים לשכנע' (2016). תחביבו הוא משחק פוצ'יוולי. אתר רשמי: https://tzvikayogev.com
מקורות
Carpenter, C. J. (2013). A meta-analysis of the effectiveness of the "But you are free" compliance-gaining technique. Communication Studies, 64(1), 6-17.
Ein-Gar, D., Shiv, B., & Tormala, Z. L. (2012). When blemishing leads to blossoming: The positive effect of negative information. Journal of Consumer Research, 38(5), 846-859. https://doi.org/10.1086/660807
Fillon, A., Souchet, L., Pascual, A., & Girandola, F. (2023). The effectiveness of the "But-you-are-free" technique: Meta-analysis and re-examination of the technique. Meta-Psychology, 7. https://doi.org/10.15626/MP.2020.2640
Guéguen, N., & Pascual, A. (2000). Evocation of freedom and compliance: The "but you are free of…" technique. Current Research in Social Psychology, 5(18).
O'Keefe, D. J. (1999). How to handle opposing arguments in persuasive messages: A meta-analytic review of the effects of one-sided and two-sided messages. Communication Yearbook, 22, 209-249.
O'Keefe, D. J., & Jensen, J. D. (2006). The advantages of compliance or the disadvantages of noncompliance? A meta-analytic review of the relative persuasive effectiveness of gain-framed and loss-framed messages. Communication Yearbook, 30, 1-43.
Tversky, A., & Kahneman, D. (1992). Advances in prospect theory: Cumulative representation of uncertainty. Journal of Risk and Uncertainty, 5(4), 297-323.