מאת עו"ד צבי יוגב (צביקה יוגב)
כמעט כל מי שניהל משא ומתן מכיר את הרגע הזה: הצד השני אומר משפט אחד, והדם עולה לראש. ב־23 השנים שבהן אני מלמד תורת השכנוע ומשא ומתן בקריה האקדמית אונו, זו אחת השאלות שחוזרות: האם מותר לכעוס במשא ומתן? והאם כעס יכול לעזור?
1. כעס הוא מסר, לא רק רגש
גרבן ואן קליף מאוניברסיטת אמסטרדם ועמיתיו מצאו בשנת 2004 שאנשים ויתרו יותר מול צד שני שהביע כעס מאשר מול צד שהביע שמחה. ההסבר: הכעס מתפרש כסימן לכך שהצד השני הגיע לגבול שלו.
אבל יש לזה תנאים:
- הכעס פועל בעיקר כשלצד השני יש מעט חלופות (סינסר וטידנס, 2006), וכשהוא לא תחת לחץ זמן ויש לו פנאי לחשוב על המסר (ואן קליף ועמיתיו, 2004).
- הכעס צריך להיות מופנה להצעה, לא לאדם. וולפגנג שטיינל, ואן קליף ופיירה הרינק (2008) מצאו שכעס על ההצעה הביא לוויתורים, ואילו כעס על האדם עצמו הביא לתוצאה הפוכה: הצד השני הקשיח את עמדתו.
- הכעס צריך להיות אמיתי. סטפן קוטה, איבונה הידג וואן קליף (2013) מצאו שכעס מזויף, "משוחק", דווקא העלה את הדרישות של הצד השני, כי הוא פגע באמון.
- מי שבעמדת כוח נמוכה צריך להיזהר. גרט־יאן לליוולד ועמיתיו (2012) מצאו שכעס של הצד החזק עורר פחד והביא להצעות טובות יותר, אבל כעס של הצד החלש עורר כעס נגדי והביא להצעות גרועות יותר.
2. המחיר לטווח ארוך
גם כשכעס מביא יתרון בטווח הקצר, הוא עלול לגבות מחיר. ליי וואנג, גרגורי נורת'קראפט וואן קליף (2012) מצאו שמי שספג כעס אמנם ויתר בגלוי, אבל אחר כך פגע בצד הכועס בדרכים סמויות. שירלי קופלמן ועמיתיה (2006) מצאו שהבעת רגשות חיוביים הגדילה את הסיכוי לסגור עסקה ולבנות קשר עסקי עתידי. במשא ומתן חד פעמי המחיר הזה פחות חשוב. מול לקוח, שותף, בן זוג או עמית לעבודה, הוא עלול לעלות יותר ממה שהרווחתם.
3. שליטה עצמית: מה המחקר אומר על "לספור עד 10"
לא מצאתי מחקר שבדק את הספירה עד 10 עצמה. מה שכן נבדק: במחקר משנת 2011 (וואנג ועמיתיו) המתנה קצרה לפני תגובה הפחיתה את הרצון להעניש את הצד השני, אבל זה היה תלוי במה שעושים בזמן ההמתנה. הסחת דעת עזרה. מחשבות חוזרות על העלבון הגבירו את הרצון להעניש.
גם "לפרוק" לא עוזר. בראד בושמן (2002) העליב כ־600 סטודנטים ונתן לחלקם להכות בשק אגרוף תוך כדי מחשבה על מי שהעליב אותם. אצלם הכעס והתוקפנות היו הגבוהים מכל הקבוצות. בלשונו: לא לעשות כלום היה יעיל יותר מלפרוק את הכעס.
מה שעוזר הוא פרשנות מחדש. ג'יימס גרוס מאוניברסיטת סטנפורד הראה (1998) שאנשים שפירשו מחדש את מה שראו הרגישו פחות רגש שלילי, ואילו מי שרק הסתיר את ההבעה החיצונית המשיך להרגיש אותו דבר, והגוף שלו נכנס ליותר עוררות. מטא־אנליזה של תומס ווב ועמיתיו (2012), על 306 השוואות, מצאה שפרשנות מחדש של המצב יעילה, ואילו ניסיון לדכא את החוויה עצמה או את המחשבות על האירוע לא עזר. כשאני מבין שהמשפט המעליב הוא טקטיקה, או סימן ללחץ של הצד השני, הכעס יורד.
4. שלושה כללים מעשיים ליד השולחן
- הפרידו בין האדם לבעיה. זה העיקרון הראשון בספר של רוג'ר פישר וויליאם יורי מפרויקט המשא ומתן של הרווארד (1981), ומחקרי הכעס שלמעלה מראים למה: אם כועסים, כועסים על ההצעה, לא על מי שהציע אותה.
- שקלו להביע אכזבה במקום כעס. ואן קליף ועמיתיו (2006) מצאו שאכזבה הביאה ליותר ויתורים מאשר היעדר רגש. ובמחקר של לליוולד ועמיתיו (2012) אכזבה העלתה את ההצעות בלי קשר למאזן הכוחות, ועוררה אשמה ולא כעס נגדי.
- שאלו מה הצד השני מנסה להשיג. כעס של הצד השני הוא מידע. מי שמבין אותו מקבל יתרון.
5. מהכיתה לחיים
את התובנות האלה אני מלמד בקורסים שלי בקריה האקדמית אונו ובהרצאה "שלום לכעס". הן נשענות על המחקרים שלמעלה, על עבודת הדוקטורט שלי ועל הספרים "לגנוב את ההצגה" (2009) ו"19 קיצורי דרך מדעיים לשכנע" (2016).
על הכותב
עו"ד צבי יוגב (צביקה יוגב) הוא מרצה לתורת השכנוע, משא ומתן ודרכי השפעה בקריה האקדמית אונו מזה 23 שנים. עורך דין ומגשר מוסמך. מוסמך תואר שני במשפטים (LL.M) בהצטיינות. בעל תואר דוקטור / ד"ר (2019) במקסום דרכי השפעה. מדריך מוסמך לטיפול בהתמכרויות. חבר בארגון הגאונים הבינלאומי 999 Triple Nine Society. מחבר הספר: 'לגנוב את ההצגה' (2009) והספר: '19 קיצורי דרך מדעיים לשכנע' (2016). תחביבו הוא משחק פוצ'יוולי. אתר רשמי: https://tzvikayogev.com
מקורות
Bushman, B. J. (2002). Does venting anger feed or extinguish the flame? Catharsis, rumination, distraction, anger, and aggressive responding. Personality and Social Psychology Bulletin, 28(6), 724-731.
Côté, S., Hideg, I., & Van Kleef, G. A. (2013). The consequences of faking anger in negotiations. Journal of Experimental Social Psychology, 49(3), 453-463.
Fisher, R., & Ury, W. (1981). Getting to yes: Negotiating agreement without giving in. Houghton Mifflin.
Gross, J. J. (1998). Antecedent- and response-focused emotion regulation: Divergent consequences for experience, expression, and physiology. Journal of Personality and Social Psychology, 74(1), 224-237.
Kopelman, S., Rosette, A. S., & Thompson, L. (2006). The three faces of Eve: Strategic displays of positive, negative, and neutral emotions in negotiations. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 99(1), 81-101.
Lelieveld, G.-J., Van Dijk, E., Van Beest, I., & Van Kleef, G. A. (2012). Why anger and disappointment affect other's bargaining behavior differently: The moderating role of power and the mediating role of reciprocal and complementary emotions. Personality and Social Psychology Bulletin, 38(9), 1209-1221.
Sinaceur, M., & Tiedens, L. Z. (2006). Get mad and get more than even: When and why anger expression is effective in negotiations. Journal of Experimental Social Psychology, 42(3), 314-322.
Steinel, W., Van Kleef, G. A., & Harinck, F. (2008). Are you talking to me?! Separating the people from the problem when expressing emotions in negotiation. Journal of Experimental Social Psychology, 44(2), 362-369.
Van Kleef, G. A., De Dreu, C. K. W., & Manstead, A. S. R. (2004a). The interpersonal effects of anger and happiness in negotiations. Journal of Personality and Social Psychology, 86(1), 57-76.
Van Kleef, G. A., De Dreu, C. K. W., & Manstead, A. S. R. (2004b). The interpersonal effects of emotions in negotiations: A motivated information processing approach. Journal of Personality and Social Psychology, 87(4), 510-528.
Van Kleef, G. A., De Dreu, C. K. W., & Manstead, A. S. R. (2006). Supplication and appeasement in conflict and negotiation: The interpersonal effects of disappointment, worry, guilt, and regret. Journal of Personality and Social Psychology, 91(1), 124-142.
Wang, L., Northcraft, G. B., & Van Kleef, G. A. (2012). Beyond negotiated outcomes: The hidden costs of anger expression in dyadic negotiation. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 119(1), 54-63.
Wang, C. S., Sivanathan, N., Narayanan, J., Ganegoda, D. B., Bauer, M., Bodenhausen, G. V., & Murnighan, J. K. (2011). Retribution and emotional regulation: The effects of time delay in angry economic interactions. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 116(1), 46-54.
Webb, T. L., Miles, E., & Sheeran, P. (2012). Dealing with feeling: A meta-analysis of the effectiveness of strategies derived from the process model of emotion regulation. Psychological Bulletin, 138(4), 775-808.